ישנן מספר מצוות שגם חילונים גמורים אינם נמנעים מלקיים. גם יהודים שמגדירים את עצמם כחילונים נוהגים לאמץ מספר מצוות ולא לוותר עליהן. מצום ביום כיפור ועד אי אכילת חזיר, מהדלקת נרות בחנוכה ועד אכילת מצות בפסח; לא חסרות מצוות שאפילו מי שאינו מקפיד – בלשון המעטה – על קיום מצוות שמח לקיים אותן. מצווה נוספת שניתן להגיד עליה שהיא פופולארית בקרב יהודים חילונים היא מצוות הנחת תפילין. מדוע נוצר קשר זה בין חילונים לבין תפילין?

ניתן למנות סיבות רבות לקשר החזק שבין תפילין לבין חילונים. הציניקנים יציינו את קלות הביצוע שלל המצווה הזו. החילוני יכול להניח תפילין בדרכו מהעבודה הביתה או בהפסקת הצהריים באיזשהו דוכן ברחוב. הוא איננו צריך להשקיע כסף בעניין וגם הזמן הנדרש איננו רב. גם אם יש אמת בכך שחלק מהפופולאריות החילונית של מצוות הנחת תפילין נובעת מקלות הביצוע של המצווה אין בכך הסבר ולו חלקי לתופעה. נכון שזו מצווה שקל לקיים והיא נדמית לפעמים כמו האוכל המהיר של המצוות, אבל מדוע שיהודי חילוני בכלל ירצה לקיים מצווה כלשהי? גם אם קל לבצע את המצווה אין זה הסבר מספק לפופולאריות שלה.

ניתן לציין את הגישה שרואה בהנחת תפילין מעין טקס מאגי שיכול להגן על היהודי המניח אותן מפני צרות שונות. גישה זו זוכה לביטויים שונים ויש מי שמנצל את הפחד של אנשים שונים כדי לשכנע אותם לקיים מצווה זו לא מתוך אהבת בורא עולם אלא מתוך פחד מכוחות הרשע הסובבים בעולם. גם אם יש אמת בכך שיש יהודים רבים שמאמינים בכוח מאגי הגלום בתוך זוג תפילין, צריך לתהות מדוע הן זכו למעמד מאגי רב עוצמה כל-כך שאין עוד הרבה מצוות שזכו לו. המטען המאגי של תפילין לא נוצר יש מאין. אם אנשים כה רבים מייחסים כוח מאגי לתשמיש הקדושה הרי שזה נובע מתפיסה שמדובר בחפץ קדוש וחשוב. אין מאגיות בלי חשיבות ולכן אנחנו עדיין נותרים עם התהייה מהיכן הגיעה מרכזיות זו, מדוע תפילין זוכים למקום של כבוד אפילו בחשיבה הקולקטיבית היהודית חילונית.

נדמה שהמצווה של הנחת תפילין מצליחה לבטא באופן עמוק ופשוט כאחד את האמונה בבורא עולם. אמונה היא עניין רוחני וכמו כל עניין רוחני קשה להסביר אותה במילים. אמונה היא עניין לחשיבה פילוסופית ופעמים רבות האמונה חומקת לה מעולם העשיה אל עולם רחוק של מחשבות טרנסצנדנטליות ואמורפיות שאין לו נגיעה אל המציאות החומרית שבה אנחנו חיים. מצוות הנחת תפילין לוקחת את הרעיון הלכאורה סבוך של אמונה בבורא עולם, בישות אומניפוטנטית יודעת כל ויוצרת כל, ומעניק לה גוף בעולם המציאות. על-ידי הנחת תפילין כל יהודי יכול לבטא בצורה ברורה ופשוטה את האמונה שלו. יתר על כן, הביטוי הוא חומרי, הוא פעולתי ולכן הוא משתלב בצורה מוחלטת עם חוויית הקיום של האדם בעולם – חווית קיום שאיננה פילוסופית אמורפית אלא חוויה חומרית שבה האדם חווה את העולם על-ידי כך שהוא פועל בעולם.

היהודי שמניח תפילין חוסך לעצמו את המילים הגבוהות והלא מספקות. באקט פשוט הוא מבטא את רעיון עמוק ופשוט כאחד: אמונה בבורא עולם והרצון להיות מחובר אליו.

הרבה יהודים שאינם מקיימים מצוות בצורה מלאה, אם לומר זאת בלשון המעטה, מקפידים להניח תפילין במידה משתנה של קביעות. מעניין לבחון כיצד מצווה שחלק חשוב מהמהות שלה הוא להזכיר ליהודי שעליו לקיים מצוות, הפכה למצווה שעליה מקפידים – פחות או יותר – גם יהודים שאינם מקפידים על קיום מצוות. יהיה מי שיראה בכך טעם לפגם ואולי אפילו צביעות; אחרים יראו בכך ביטוי חיובי לקשר שנשמר בין יהודים רבים לבורא עולם ולמצוות התורה.

בפסוקים בתורה שבהם מופיע הציווי על הנחת תפילין ניתן להבין שמטרת המצווה היא להזכיר ליהודי את יציאת מצרים מצד אחד ואת קיום המצוות מצד שני. הטעם של מצווה זו הוא קודם כל, כך ניתן להבין מפשט הכתובים, להזכיר, להיות לאות זיכרון עבור היהודי. הרמב"ם מסביר שמצווה זו נועדה להזכיר ליהודי שעליו להיות ירא שמיים. כל זמן שהתפילין עליו, היהודי זוכר שיש בורא עולם ולכן הוא מקפיד על מעשיו ונמנע מדברים אסורים. כיצד אם  כן ניתן להסביר שכה הרבה יהודים מניחים תפילין אבל אינם מקיימים הרבה מצוות אחרות? לעיתים נדמה שהנחת תפילין הפכה להיות תחליף למצוות אחרות ומי שמקיים מצווה זו עושה זאת לא כדי להזכיר לעצמו שיש מצוות רבות אלא במקום לקיים מצוות אחרות.

התפיסה הזו של מצוות הנחת תפילין נובעת מכך שיש יהודים שרואים בתשמיש הקדושה סוג כלשהו של קמע. כשהם מניחים תפילין הם מבצעים טקס שנועד להגן עליהם מכל הצרות, מפני עין הרע ומפני פגיעתם של מרעין בישין. כיוון שמדובר בקמע אין באמת צורך לקיים את כל המצוות כיוון שזהו טקס בעל קיום משל עצמו, טקס עצמאי שמנותק מהקודקס ההלכתי הכולל.

כשבוחנים את הגישה הזו ניתן דווקא לגלות בה זרם מעמקים שאולי עשוי להסביר בצורה אחרת את ההקפדה על מצוות הנחת תפילין לצד הוויתור על מצוות אחרות. נכון שברמה אחת היהודי שמניח תפילין בתור קמע מפספס את המשמעות העמוקה של המצווה. עם זאת, עצם האמונה בכוחן של תפילין להגן על היהודי מבטאת אמונה בהשגחה של בורא עולם על כל יהודי. יהודי שמניח תפילין עושה זאת לא כי הוא מאמין שמדובר בחפץ קדוש בעל כוח פלאי אלא כיוון שהוא חושב שזהו מעשה שמבטא את הקשר האישי שלו לבורא עולם. עבור היהודי שמקפיד על הנחת תפילין ולא על מצוות אחרות זו הדרך שלו להפגין נאמנות למלך, לקבל עליו את מלכותו ולבקש ממנו הגנה.

לא כל יהודי יכול להקפיד על קיום כל המצוות אבל גם מי שאינו יכול לעשות זאת משתוקק לקשר כלשהו עם בורא עולם. כשבוחנים את הטעמים של המצווה מגלים שגם חכמי ישראל מדגישים יותר את הפן הסמלי של התפילין כביטוי לדברים אחרים ולא כביטוי להקפדה על קיום מצוות. למעשה יש הרבה יותר הדגשה של מצוות הנחת תפילין כדרך לשמירת קשר רוחני עם בורא עולם, כדרך להידבק בו גם מבלי לקשור זאת למצוות אחרות.

מצוות הנחת תפילין יכולה להיות בעלת קיום אוטונומי ממצוות אחרות. האוטונומיות שלה איננה סתירה למהותה אלא חלק מהותי מהמצווה עצמה שמאפשר ליהודים רבים להקפיד עליה כדי לשמור על קשר איש עם בורא עולם.

תפילין או מזוזות, אלו וגם אלו מתאימות למסע שופינג ביום של תחילת קיץ.

יצאנו בבוקר סיוון לקנות תפילין או מזוזות או מה שיבוא קודם. לא שהיינו זקוקים במיוחד לתפילין; לא שבדיוק היו חסרות לנו מזוזות בבית. אבל מצד שני גם בגדים קונים כשלא צריכים ואנחנו החלטנו שבא לנו לחדש קצת את הקשר עם השורשים היהודיים שלנו. מה יותר יהודי מזוג תפילין או מסט של מזוזות? אך הייתה סיבה אחרת לשופינג החשוב הזה של תפילין ומזוזות. קצת מאסנו בהנחת תפילין בדוכנים שבהם כל זר עוצר ומניח לו תפילין. לך תדע איפה היו התפילין האלו קודם; עם המצב היום בעולם מומלץ להחזיק איתך זוג תפילין. ככה כשאתה רואה דוכן תפילין ועולה בך החשק הבלתי נשלט להניח תפילין – הופ, אתה שולף מהתיק את הדיזיינר תפילין שלך ומניח אותן בשאנטי ושלום על ישראל.

להמשיך לקרוא ←